שתיית מים- חשיבות ועידוד

המים הם המרכיב העיקרי בגוף האדם ויש להם תפקידים פיזיולוגיים רבים וחשובים. הם יוצרים תהליכים כימיים ופיזיים חיוניים במערכות הגוף השונות. למשל, בנשימה (באמצעות הובלת חמצן לתאים), בחילוף חומרים, בעיכול, בדטוקסיפיקציה של הגוף, בוויסות טמפרטורת הגוף ועוד (Szinnai er al, 2005).  

צריכת מים, הן בצריכת משקאות והן בצריכת מזון, הינה הכרחית לקיום חיים ולתפקוד יום יומי בסיסי. תכולת המים בגוף אינה קבועה זאת בשל צריכת מים אקראית ואיבוד נוזלי מהגוף המתרחש באופן מתמשך באמצעות הפסדים נשימתיים, שתן, אובדן צואה וזיעה (Benton et al, 2015). במצב בו מתקיים אובדן של כמויות גדולות של מים שעולה על הכמות שנקלטת בגוף, עלול להיווצר מצב של התייבשות כאשר דרגת ההתייבשות נקבעת בהתאם לאחוז הנוזלים שהגוף מאבד ביחס לכלל נוזלי הגוף (Szinnai et al, 2005), כאשר התייבשות חמורה תשפיע לרעה על כלל הביצועים הפיזיים והמנטאליים של גוף האדם (Benton et al, 2015).

במחקר שפורסם בשנת 2005 נבדקו תפקודים קוגניטיביים- אובייקטיביים, וכן תפקודים קוגניטיביים-סובייקטיביים בקרב-8 גברים ו-8 נשים פעם לאחר 24 שעות של מניעת צריכת מים ופעם אחת במהלך צריכת המים הרגילה. תוצאותיו של המחקר העלו כי מניעת צריכת מים הביאה לירידה בשיעור של 2.6% במשקל הגוף. בדירוג הסובייקטיבי של העייפות, הנבדקים (גברים ונשים) היו עייפים יותר ופחות ערניים במהלך ההתייבשות (Szinnai et al, 2005).

סקרים ציבוריים שונים וחקירות ניסיוניות הראו כי הציבור הרחב, ובפרט קבוצות של ילדים ומבוגרים בוגרים, נמצאים בסיכון של התייבשות מרצון זאת בשל אי צריכת כמות מספקת של נוזלים שגורמת להתייבשות מתמשכת. תופעה זו עלולה להתרחש כתוצאה מסיבות שונות כדוגמת חוסר מודעות לכמות הצריכה הנדרשת למצב מאוזן ותקין וגורמים חיצוניים, למשל תנאי מזג האוויר (Gandy, 2012; Gibson and Maughan, 2012; Bar-David et al 2009; Fadda et al 2012).

אכן, קיימות עדויות לתמיכה בקשר שבין צריכת מים להיבטים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, אולם תוצאותיהם של מחקרים שונים לא מצאו מגמה עקבית באשר לקשר זה. ייתכן שאי מציאת מגמה עקבית שמצביעה על הקשר בין צריכת מים לתפקוד פיזיולוגי וקוגניטיבי נוצר בשל כלי המחקר השונים. למשל, היעדר שיטה סטנדרטית להערכת מצב הידרציה, שימוש במתודולוגיות שגויות, שינויים בהגדרות שימוש ועוד (Benton et al, 2015). 

מים ומשקאות שונים נגישים, בדרך-כלל, לאוכלוסייה ללא מגבלות, אולם דפוסי הצריכה והכמויות ברחבי העולם שונים ומושפעים על-ידי גיל, מגדר, תזונה, דיאטה (דיאטה עשירה בצריכת פירות וירקות נקשרת עם צריכת מים גבוהה יותר), הרגל, טעם, תרבות ועוד.

בסקר שנערך בין השנים 2016-2015 על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות נבחנו, בין היתר, הרגלי צריכת המשקאות של 3,906 תלמידים בכיתות ז'- י"ב. התלמידים דיווחו על צריכת 8.0 כוסות ביום של משקאות (על כל סוגיהם). מים היה המשקה הנצרך ביותר- 5.4 כוסות ביום, ולאחריו סוג המשקה השני הנצרך ביותר היה משקאות קלים (שתייה ממותקת תוססת, משקאות ממותקים, משקאות אנרגיה ומים בטעמים)- 1.3 כוסות ביום (המרכז הלאומי לבקרת מחלות-סקר מצב בריאות ותזונה לאומי שני לתלמידי כיתות ז'-י"ב, 2016-2015).

בהשוואה לכמות המומלצת ניתן לראות כי צריכת כמות המים בקרב ילדים שהשתתפו בסקר שנערך על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, תואמת את ההמלצות הרפואיות. לפי דיאטנית ילדים בכירה  בבית החולים לילדים בטקסס שביוסטון, בין הגילאים 13-9 שנים מומלץ לצרוך 87 כוסות מים ביום, ומגיל 14 שנים ומעלה מומלץ לצרוך 11-8 כוסות ביום (Regina Boyle Wheeler, 2016). 

משקאות ממותקים עלולים להביא לבעיות בריאותיות שונות. בליך ווימן במאמרם ציינו כי חרף ירידת שיעור צריכת המשקאות הממותקים במהלך 15 השנים האחרונות, שיעור צריכה זה עדיין גבוה בקרב ילדים ובני נוער (Bleich and Veammen, 2018).

במחקר סקירה סיכמו החוקרים כי קיים קשר בין צריכת שתייה ממותקת לבין סיכון גבוה של עודף משקל/ השמנת יתר בקרב ילדים ומתבגרים, תנגודת לאינסולין ועששת השיניים. בנוסף, מחקרים הצביעו על קשר בין צריכת משקאות אנרגיה בקרב ילדים ובני נוער לבין כאבי ראש מוגברים ובעיות הקשורות לשינה שבאו לידי ביטוי באמצעות אי שביעות רצון מהשינה (סובייקטיבית), עייפות ושינה מאוחרת. צריכה גבוהה יותר של משקה מסוג קולה נמצאה קשורה לכאבי ראש, כאבי בטן, בעיות שינה ותאבון נמוך (Bleich and Veammen, 2018). 

במסגרת התכנית השתתפו 30 תלמידי בית ספר לחינוך מיוחד.

במהלך התכנית התבצע מעקב אחר צריכת כמות המים של כל אחד ואחד שתועד בטבלה, והנתונים הוזנו בהתאם לדיווחי המחנכות וצוות המורים והסייעות.

יישום התכנית התבצע באמצעות: הרצאות, פעילויות והפסקות יזומות הקשורות לשתיית מים במהלך שיעורי החינוך הגופני והשיעורים העיוניים שיועברו לכלל בית הספר (30 תלמידים).

תוצאות התכנית הראו כי התלמידים הבינו את חשיבות שתיית המים צרכו כמות גדולה יותר של מים, וכן נצפתה מגמת שינוי בהבאת בקבוקי מים ליום הלימודים במקום שתייה ממותקת. זאת ועוד, צוות בית הספר הראה התעניינות בתכנית ההתערבות ושיתף עמה פעולה. 

נכתב ע"י מור שקד, בעלי שקד ספורט, בעלת תוארB.Ed  בחינוך גופני ותנועה ותואר M.Ed בקידום בריאות.

*התוכן בכתבה זו אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להיוועצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.